<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ע"ג — תשובת מהר"ם מרוטנבורג</h1>
<h2>דף יב:</h2>
קרובי ה"ר יואל, אחרי שקשה לך לומר כל דאלים גבר, ויש לירא מקטטות גדולות, נתתי דעתי למבוא תקנה, ובדקתי ומצאתי בספר רבינו משה מיימון זצ"ל שכתב [שכנים פי"ב ה"א] כל היכא שהשדות שוות לגמרי בכל דבר, בהא ודאי אמרינן כגון זה כופין על מדת סדום, אבל במקום שיש שדה אחת זיבורית או בינונית ואחת עידית, או גדולה וקטנה, והאחד אומר לחבירו טול אתה העידית ששוה מנה ואני הזיבורית או הבינונית ששוה מנה, או איפכא, בהאי ודאי שייך למימר מעלינו ליה כנכסי דבי בר מריון. משום דאיכא דניחה ליה בזיבורית שהיא גדולה, ואיכא דניחה ליה בעידית בציר פורתא. הלכך כל חד וחד מצי לעכב. ולפי דבריו נראה לי שיישב בזה מה שהקשו רש"י ור"ת אמאי לא קאמר בעובדא דתרי ארעתא אתרי ניגרי מעלינן ליה, כדקאמר בעובדה קמא דע"י דבעובדה קמא קאמר סתמא, הבו לי אמצראי, ולא פירש כמה, כי היה רוצה לומר תנו לו כך וכך אמצראי, שיהא שוה כל כך דמים כמו שתעלו אותם, והקרקעות לא היו שוות ורצה שיתנו לו עידית, והם יקחו זיבורית לפי חשבון או איפכא. להכי לא היו שוות לגמרי, רק אמר תרי ארעתא אתרי ניגרי, להכי לא הוי מצי למימר מעלינן. הילכך איצטריך למימר טענה אחרינא זימנין דהאי מידויל כו', א"כ לפי זה בנדון זה אם יאמרו לראובן אנו נטרח עתה ונבנה בחלק המערב בחדרים ובבניינים שיהא בנוי וחשוב כחלק המזרח, דוחין אותו אצל המערב. ואם לא יבנוהו שיהא שוה לגמרי לחלק המזרח, נ"ל דאף לפי' רש"י אין דוחין אותו אצל המערב בלא גורל אף אם יעלו בדמים שופרא וסניא, דמצי למימר מעלינן ליה, והוה ליה כחד ארעא אניגרא וחד אנהרא [י"ג ע"א]. אבל אם רוצים לטרוח ולבנות לו חלק המערב בנוי ומשוכלל בכל דבר בחדרים ובעליות כחלק המזרח, דוחין אותו אצל המערב לפרש"י ולפי' רבינו משה, וכדיי הם לסמוך עליהם. ויש לדון כך דאין דברי ר"ת אחד במקום שנים, רש"י ורבי' משה. ועוד כי לבי נוטה הרבה אחר חילוק שחילקתי בין הנך תרי עובדי כדפרישית לעיל. מאיר בר ברוך.
